מערכת הצורות | דף עבודה להדפסה | 12 שאלות | כיתות י׳ ו־י״א

שאלה 1: א. כ־ת־ב

ה״ת בהתחלה היא תחילית של בניין התפעל, והסיומת ־וּ מציינת גוף (הם/הן). אחרי שמורידים אותן נשאר השורש כ־ת־ב.

שאלה 2: ב. נפעל

נ׳ בתחילת צורת העבר, בלי ה׳ ובלי ת׳, היא סימן של בניין נפעל. הפועל הפעיל המקביל הוא שָׁמַר בבניין פעל.

שאלה 3: ג. עתיד, נוכחת (את)

התחילית ת׳ יחד עם הסיומת ־ִי מציינות עתיד בגוף נוכחת: את תִּכְתְּבִי.

שאלה 4: ד. קְטִילָה

כְּתִיבָה, שְׁמִירָה וקְרִיאָה הן שמות פעולה של בניין פעל, במשקל קְטִילָה.

שאלה 5: א. נ־כ־ר

ה׳ היא תחילית בניין הפעיל בעבר. הדגש בכ׳ מראה שאות שורש נבלעה לפניה, כמו בהִפִּיל מהשורש נ־פ־ל. לכן השורש נ־כ־ר (כמו במילה ״נָכְרִי״ ו״הַכָּרָה״).

שאלה 6: ב. נפעל; כָּתַב (פעל)

נִכְתַּב בנוי בבניין נפעל, ומשמש כאן כסביל של כָּתַב בבניין פעל: ״מישהו כָּתַב את הדוח״ ← ״הדוח נִכְתַּב״.

שאלה 7: ג. שַׁפַּעַת

שַׁפַּעַת, אַדֶּמֶת ודַּלֶּקֶת בנויות במשקל קַטֶּלֶת. מַחְבֶּרֶת בנויה במשקל אחר (מַקְטֶלֶת).

שאלה 8: ד. משקל מִקְטָלָה, שמציין מקום

שלושתן במשקל מִקְטָלָה, ובכולן המשמעות היא מקום שבו נעשית פעולה: לספר, לסעוד, לכבס.

שאלה 9: א. הופעל; הִזְמִין

התחילית הוּ־ בעבר מציינת בניין הופעל, הסביל של הפעיל: ״הם הִזְמִינוּ אותי״ ← ״הוּזְמַנְתִּי״.

שאלה 10: ב. צ־ל־ם

בהתפעל, כשאות השורש הראשונה היא צ׳, ת׳ של התחילית עוברת אחריה והופכת לט׳. הט׳ אינה חלק מהשורש, וכך נשאר צ־ל־ם, כמו ב״צִלֵּם״.

שאלה 11: ג. הַדְרָכָה

שם הפעולה של בניין הפעיל בנוי במשקל הַקְטָלָה: הִדְרִיךְ ← הַדְרָכָה, הִסְבִּיר ← הַסְבָּרָה.

שאלה 12: ד. השורש ש־פ־ט; המ׳ היא חלק מהמשקל מִקְטָל

המ׳ בתחילת המילה שייכת למשקל מִקְטָל, כמו ב״מִגְדָּל״. המשמעות קשורה ל״שָׁפַט״ ול״שׁוֹפֵט״, ולכן השורש ש־פ־ט.