מיני־מבחן בסגנון פרקי ההבנה והכתיבה של 11281 | לשון לבגרות, כיתות י׳ ו־י״א
לשון | כיתה י, כיתה יא | כתיבה משלבת | תשפ״ז
מיני־מבחן בסגנון פרקי ההבנה והכתיבה של 11281 בלשון לכיתות י׳ ו־י״א: הכנה לפרקי הבנת הנקרא והכתיבה המשלבת בשאלון 11281, עם טקסטים מקוריים, תשובות לדוגמה והסברים מלאים.
הנחיות
מבחן תרגול מקורי שמדמה את שני פרקי ההבנה והכתיבה של שאלון 11281 בלבד, כל אחד 25% מן השאלון. אין בו את פרק הלשון (50%), ולכן הוא אינו מבחן בגרות מלא ואין להמיר את התוצאה לציון. זמן מומלץ לתרגול: כ־80 דקות. הניקוד בטבלה הוא הצעה לתרגול עצמי.
| חלק | תוכן | ניקוד מוצע |
|---|---|---|
| א | ארבע שאלות הבנה | 50 |
| ב | משימת כתיבה משלבת אחת | 50 |
המקראה
כל הטקסטים בקובץ נכתבו במיוחד לתרגול באתר KatzSchool. שמות הכותבים, העיר, הרחובות והנתונים בדויים. הם אינם מבוססים על שאלוני בגרות.
טקסט א | רעש: מזהם שאין לו ריח
ד״ר אורי לביא | מאמר מידע מתוך כתב העת הבדוי ״עיר וסביבה״
(1) כשמדברים על זיהום בעיר, רובנו חושבים על עשן ועל פסולת. הרעש נתפס כמטרד חולף: מכונית צופרת, מסור חשמלי פועל, ואחר כך שוב שקט. אבל חוקרי בריאות הסביבה מציעים לראות ברעש מזהם לכל דבר. ההבדל הוא שאין לו ריח ואין לו צבע, ולכן קל להתעלם ממנו.
(2) הגוף מגיב לרעש גם כשאיננו שמים לב אליו. רעש חזק ומתמשך מפעיל את מערכת הדחק: הדופק מואץ, השרירים נדרכים, והשינה נעשית שטחית יותר. אדם שגר ליד כביש סואן עשוי לומר שכבר ״התרגל״. אולם התרגלות לתחושה אינה בהכרח התרגלות של הגוף. מכאן שהשאלה איננה רק אם הרעש מפריע, אלא מה הוא עושה לנו לאורך זמן.
(3) לרעש יש גם ממד חברתי. שכונות צפופות, הסמוכות לצירי תנועה, לאזורי תעשייה או לשדות תעופה, חשופות לו יותר משכונות מרווחות ומבודדות. במקרים רבים דווקא התושבים שיש להם פחות אפשרות לעבור דירה או להתקין חלונות אטומים הם שסופגים את רוב הרעש. לכן יש מי שמגדירים את השקט ״משאב״: דבר שמחולק בעיר באופן לא שוויוני.
(4) כיצד מצמצמים רעש? אפשר לטפל במקור, למשל באמצעות רכבים שקטים יותר והגבלת עבודות בנייה בשעות הלילה. אפשר לטפל בדרך שהרעש עובר, באמצעות קירות אקוסטיים, עצים וגינון. ואפשר לטפל אצל השומע, בבידוד דירות. הטיפול במקור הוא היעיל ביותר, משום שהוא מונע את הרעש לפני שהתפשט, אך הוא גם הקשה ביותר ליישום, כי הוא מחייב שינוי הרגלים של ציבור רחב.
טקסט ב | הזכות לשקט אינה מותרות
נועה ברק | מאמר דעה בעיתון מקומי בדוי
(1) שלוש לפנות בוקר. מתחת לחלון שלי משאית פינוי אשפה מרימה מכולה, מטלטלת אותה ומשליכה אותה בחזרה. בשש וחצי מתחיל המסור בבניין ממול. בשמונה בערב, כשהעבודות נגמרות, נפתחים הברים. כשאני מתלוננת, עונים לי: ״זה מרכז העיר. רצית חיים תוססים? זה המחיר.״
(2) אני אכן רציתי חיים תוססים. אבל עיר תוססת איננה חייבת להיות עיר מרעישה. ההנחה שרעש הוא תוצר לוואי בלתי נמנע של חיים עירוניים היא בחירה, לא גזרת גורל. את פינוי האשפה אפשר לתזמן לשעות סבירות; אפשר לחייב קבלנים להשתמש בציוד שקט יותר; ואפשר לאכוף את שעות המנוחה שכבר קבועות בחוק העזר העירוני ואיש אינו טורח לאכוף.
(3) יש שיאמרו שאכיפה כזאת תפגע בעסקים ותייקר את הבנייה. ייתכן. אך גם לרעש יש מחיר, רק שהוא אינו מופיע בחשבון של הקבלן: הוא נרשם בשעות השינה של הדיירים, בריכוז של התלמידים ובסבלנות של כולנו. כשעירייה מחליטה שלא להחליט, היא בעצם מחליטה מי ישלם.
(4) איני מבקשת עיר דוממת. אני מבקשת שהשקט ייחשב שירות ציבורי, כמו תאורת רחוב או מדרכה נקייה: דבר שמגיע לכל תושב, ולא רק למי שיכול לקנות אותו.
טקסט ג | ״רחובות שקטים״: סיכום תוכנית ניסיונית
אגף איכות הסביבה, עיריית נווה דקל (עיר בדויה) | דוח עירוני בדוי
(1) במשך שמונה שבועות הפעילה עיריית נווה דקל תוכנית ניסיונית בשלושה רחובות מגורים במרכז העיר. בתוכנית נקבעו שלושה צעדים: פינוי האשפה הוזז משעות הלילה לשעות 7:00 עד 10:00; עבודות בנייה הותרו רק בין 8:00 ל־18:00; ובשעות הערב הופחתה מהירות הנסיעה המותרת. לפני התוכנית ובסיומה נשאלו תושבי הרחובות אם הרעש פוגע בשנתם, ובמקביל נמדדה עוצמת הרעש הממוצעת בלילה.
(2) מן הסקר עולה ששיעור המדווחים על פגיעה בשינה ירד בכל שלושת הרחובות, אך בהיקף שונה. הירידה הגדולה ביותר נרשמה ברחוב האלה, שבו מקור הרעש העיקרי היה פינוי האשפה. ברחוב התמר, הסמוך לציר תחבורה ראשי, הירידה הייתה קטנה, ככל הנראה משום שהתנועה בציר עצמו לא נכללה בתוכנית.
(3) לצד ההצלחה עלו גם קשיים. שלושה בעלי עסקים התלוננו שפינוי האשפה בבוקר חוסם משאיות אספקה, וקבלן אחד דיווח על עיכוב בלוח הזמנים. מחברי הדוח ממליצים להרחיב את התוכנית, אך להתאים את שעות הפינוי לכל רחוב בנפרד ולבחון צעדים נוספים ברחובות הסמוכים לצירים ראשיים. הם מדגישים כי שמונה שבועות הם פרק זמן קצר, ולכן אין להסיק מן הנתונים על השפעה ארוכת טווח.
טבלה: תוצאות התוכנית לפי רחוב
| רחוב | מקור הרעש העיקרי | מדווחים על פגיעה בשינה, לפני | מדווחים על פגיעה בשינה, אחרי | רעש לילי ממוצע לפני (דציבל) | רעש לילי ממוצע אחרי (דציבל) |
|---|---|---|---|---|---|
| האלה | פינוי אשפה | 62% | 28% | 58 | 49 |
| הגפן | עבודות בנייה | 48% | 31% | 55 | 51 |
| התמר | תנועה בציר ראשי | 57% | 50% | 63 | 61 |
חלק א | הבנת הנקרא
שאלה 1 | רמה 1 | איתור מידע | טקסט ג
מהם שלושת הצעדים שנקבעו בתוכנית הניסיונית בטקסט ג?
הצגת פתרון מלא
תשובה לדוגמה: הזזת פינוי האשפה משעות הלילה לשעות 7:00 עד 10:00; הגבלת עבודות בנייה לשעות 8:00 עד 18:00; והפחתת מהירות הנסיעה המותרת בשעות הערב.
מה מזכה בניקוד: נקודה לכל צעד. אין צורך לצטט את השעות במדויק, אך יש לציין שהבנייה והפינוי הוגבלו בזמן.
איך מגיעים לתשובה: המידע מפורש בפסקה 1 ומופיע אחרי נקודתיים. נקודתיים ונקודה־פסיק הם סימן לרשימה, וכדאי להיעזר בהם כדי לא להחסיר פריט.
שאלה 2 | רמה 2 | קשרים והסקה | טקסט ב
בפסקה 2 בטקסט ב הכותבת מזכירה ״שעות המנוחה שכבר קבועות בחוק העזר העירוני ואיש אינו טורח לאכוף״. מה אפשר להסיק מכך על הבעיה כפי שהיא רואה אותה?
הצגת פתרון מלא
תשובה לדוגמה: אפשר להסיק שלדעת הכותבת הבעיה אינה מחסור בחוקים אלא מחסור באכיפה. הכללים כבר קיימים, אך העירייה אינה מפעילה אותם. לכן הפתרון שהיא מציעה אינו בהכרח חקיקה חדשה, אלא נכונות לאכוף את מה שכבר נקבע.
מה מזכה בניקוד: נקודה מלאה: הבחנה בין קיום החוק לבין אכיפתו, וגם המסקנה לגבי סוג הפתרון. התשובה ״צריך חוק חדש״ סותרת את הטקסט.
איך מגיעים לתשובה: המילה ״כבר״ היא רמז חשוב: היא מראה שהדבר קיים. הביטוי ״איש אינו טורח״ מבטא ביקורת על הזנחה, לא על חוסר יכולת.
שאלה 3 | רמה 3 | פרשנות ומיזוג | טקסט א + טקסט ג
חשבו בכמה דציבלים ירד הרעש הלילי הממוצע ברחוב האלה, והסבירו כיצד ממצא זה מתיישב עם טענת טקסט א על היעילות של טיפול במקור.
הצגת פתרון מלא
תשובה לדוגמה: ברחוב האלה הרעש הלילי ירד מ־58 ל־49 דציבל, כלומר ב־9 דציבל, הירידה הגדולה ביותר בתוכנית. ברחוב זה מקור הרעש העיקרי היה פינוי האשפה, והתוכנית הזיזה את הפינוי מן הלילה, כלומר טיפלה ישירות במקור. הממצא מתיישב עם טענת טקסט א שהטיפול במקור יעיל ביותר, משום שהוא מונע את הרעש לפני שהתפשט. עם זאת, זהו ניסוי קצר בשלושה רחובות, ולכן הוא מדגים את הטענה ואינו מוכיח אותה.
מה מזכה בניקוד: נקודה מלאה: החישוב (9 דציבל), הקשר בין מקור הרעש ברחוב לצעד שננקט, הקישור לטענת טקסט א, והסתייגות מתאימה. ההסתייגות מבחינה בין תשובה טובה לתשובה מצוינת.
איך מגיעים לתשובה: שאלת מיזוג עם נתון מספרי: מחשבים, מפרשים, מקשרים לטענה מטקסט אחר ומגבילים את המסקנה בהתאם לטיב הראיות.
שאלה 4 | רמה 4 | הערכה וניסוח | טקסט ב
בסוף טקסט ב משווה הכותבת את השקט ל״תאורת רחוב או מדרכה נקייה״. מה מטרת ההשוואה, ועד כמה היא משכנעת לדעתכם? נמקו.
הצגת פתרון מלא
תשובה לדוגמה: מטרת ההשוואה היא להציג את השקט כצורך בסיסי ומובן מאליו, שהעירייה אחראית לספק לכל התושבים בלי קשר ליכולתם הכלכלית, כמו שהיא מספקת תאורה וניקיון. ההשוואה משכנעת משום שהיא לוקחת רעיון חדש ומקשרת אותו לשירותים שאיש אינו מערער עליהם. אפשר גם להסתייג ממנה: תאורה וניקיון העירייה מספקת בעצמה, ואילו שקט תלוי גם בהתנהגות של עסקים, קבלנים ותושבים, ולכן קשה יותר ״לספק״ אותו.
מה מזכה בניקוד: נקודה מלאה: הסבר מטרת ההשוואה, וגם עמדה מנומקת על מידת השכנוע. עמדה שמציגה גם חוזקה וגם מגבלה של ההשוואה היא תשובה מצוינת, אך גם עמדה חד־צדדית מנומקת היטב מתקבלת.
איך מגיעים לתשובה: בשאלת הערכה אין תשובה אחת נכונה. בודקים אם העמדה מנומקת בפרטים מן הטקסט, ואם הנימוק מתייחס לאמצעי עצמו (ההשוואה) ולא רק לנושא הכללי.
חלק ב | כתיבה משלבת
משימה 1 | טקסט ב + טקסט ג
הגבלת שעות של פינוי אשפה ובנייה: יתרונות וקשיים
כתבו סקירה בנושא ״הגבלת שעות של פינוי אשפה ובנייה: יתרונות וקשיים״, על סמך טקסט ב וטקסט ג. היקף מומלץ לתרגול: כ־250 מילים. שלבו לפחות נתון אחד מן הטבלה, ואזכרו את המקורות.
המחוון שלפיו תיבדק הסקירה
- תוכן: יתרונות וקשיים משני המקורות, ולפחות נתון אחד מן הטבלה, מדויק.
- מיזוג: הקשר בין טענת הנגד בטקסט ב לבין תלונות העסקים בטקסט ג מוצג במפורש.
- ארגון: היבטים ברורים (הצעה, יתרונות, קשיים) ומעבר הגיוני ביניהם.
- נאמנות: עמדת ברק מוצגת כעמדה; הממצאים מוצגים בזהירות, כולל הסייג.
- אזכור מקורות בגוף הטקסט ורשימת מקורות כנדרש.
- לשון: פרפרזה, מילות ניגוד ותוספת מדויקות, ללא גוף ראשון.
הצגת פתרון מלא
תגובה לדוגמה (אחת מכמה אפשריות):
הגבלת שעות של פינוי אשפה ובנייה: יתרונות וקשיים
אחד הפתרונות המוצעים לרעש במרכזי ערים הוא הגבלת השעות שבהן מותר לפנות אשפה ולבנות. הסקירה בוחנת את היתרונות והקשיים של פתרון זה על סמך מאמר הדעה של נועה ברק, ״הזכות לשקט אינה מותרות״, ועל סמך דוח של עיריית נווה דקל על תוכנית ״רחובות שקטים״.
ברק טוענת שאפשר לתזמן את פינוי האשפה לשעות סבירות, לחייב קבלנים להשתמש בציוד שקט ולאכוף את שעות המנוחה שבחוק העזר. בנווה דקל יושם רעיון דומה בתוכנית ניסיונית: הפינוי הוזז לשעות 7:00 עד 10:00, והבנייה הותרה רק בין 8:00 ל־18:00.
לפי הדוח, ליתרונות יש ביסוס בנתונים. שיעור המדווחים על פגיעה בשינה ירד בכל שלושת הרחובות, ובמיוחד ברחוב האלה, שבו הרעש נבע בעיקר מפינוי האשפה: מ־62% ל־28%. ממצא זה מתאים לטענתה של ברק שהרעש פוגע בשינת הדיירים ושאפשר לצמצם אותו.
עם זאת, הפתרון כרוך בקשיים. ברק עצמה מזכירה את הטענה שאכיפה תפגע בעסקים ותייקר את הבנייה, אך דוחה אותה. הדוח מראה שהחשש אינו מופרך: בעלי עסקים התלוננו שהפינוי בבוקר חוסם משאיות אספקה, וקבלן דיווח על עיכוב. בנוסף, ברחוב הסמוך לציר ראשי השיפור היה קטן, משום שהגבלת השעות אינה מטפלת בתנועה.
לסיכום, הגבלת שעות נראית צעד יעיל להפחתת רעש בלילה, אך היא דורשת התאמה לצורכי העסקים ולמאפייני כל רחוב. מחברי הדוח מציינים שהתוכנית נמשכה שמונה שבועות בלבד, ולכן השפעתה לאורך זמן עדיין אינה ידועה.
רשימת מקורות (לדוגמה, לפי הנחיות המשימה):
לביא, א. ״רעש: מזהם שאין לו ריח״. עיר וסביבה (כתב עת בדוי).
ברק, נ. ״הזכות לשקט אינה מותרות״. עיתון מקומי בדוי.
עיריית נווה דקל, אגף איכות הסביבה. ״רחובות שקטים: סיכום תוכנית ניסיונית״ (דוח בדוי).