חשבון דיפרנציאלי של פולינום | מבחן נושא | 12 שאלות | כיתה י׳, 4 יחידות
מתמטיקה | כיתה י | חשבון דיפרנציאלי של פולינום | תשפ״ז
מבחן נושא בחשבון דיפרנציאלי של פולינום לכיתה י׳, 4 יחידות: 12 שאלות על כל חמשת התחומים, 100 נקודות, 25 דקות.
מטרות הלמידה
- להבין את הנגזרת כקצב שינוי וכשיפוע המשיק, ולגזור פולינום
- למצוא משוואת משיק ולחקור פולינום: תחומי עלייה וירידה ונקודות קיצון
- לקרוא מגרף הנגזרת את התנהגות הפונקציה, ולנמק
- לגזור מכפלה והרכבה של פולינומים
- לפתור בעיות קיצון בהקשר גאומטרי וגרפי
הנחיות
12 שאלות. שאלות 1 עד 8: 8 נקודות לכל שאלה. שאלות 9 עד 12: 9 נקודות לכל שאלה. סך הכול 100 נקודות. זמן: 25 דקות. ענו על כל השאלות, ובסוף לחצו על בדיקת התשובות.
תרגול
נתונה הפונקציה f(x) = 4x³ − x. מהו f′(1)?
נתונה הפונקציה f(x) = x². מהו קצב השינוי הממוצע שלה בין x = 1 ל־x = 3?
נתונה הפונקציה f(x) = x³. מהו שיפוע המשיק לגרף בנקודה שבה x = −1?
נתונה הפונקציה f(x) = x² + 2x. מהי משוואת המשיק לגרף בנקודה שבה x = 0?
- y = 2x + 2
- y = x
- y = 2x
- y = 2
נתונה הפונקציה f(x) = x² − 6x + 5. מהו הערך הקטן ביותר של הפונקציה?
נתון f′(x) = −3x + 6. באיזה תחום הפונקציה f עולה?
- x < 2
- x > 2
- x < −2
- x > 6
נתונה הפונקציה f(x) = x(x − 3)². מהו f′(1)?
נתונה הפונקציה f(x) = (3x − 2)². מהו f′(1)?
בגרף של f′ רואים ש־f′(x) < 0 לכל x < 1, ו־f′(x) > 0 לכל x > 1. מה נכון לגבי f?
- יש ל־f מקסימום ב־x = 1
- f עולה בכל התחום
- הגרף של f חותך את ציר x ב־x = 1
- יש ל־f מינימום ב־x = 1
תלמיד כתב: "f′(2) = 0, ולכן יש ל־f נקודת קיצון ב־x = 2". למה הנימוק אינו מספיק?
- צריך לבדוק ש־f(2) = 0
- צריך לבדוק שהנגזרת מחליפה סימן סביב x = 2
- הנימוק נכון ומספיק
- צריך לבדוק שהנגזרת חיובית ב־x = 2
נתונה הפונקציה f(x) = x³ − 3x². מצאו את נקודות הקיצון שלה וקבעו את סוגן. מהו ערך הפונקציה בנקודת המינימום המקומי?
מלבן חסום בין ציר x לגרף y = 27 − x²: שני קודקודים על ציר x, ושני האחרים על הגרף, באופן סימטרי לציר y. מהו השטח הגדול ביותר של המלבן?
תשובות לתרגול
- 11
-
f′(x) = 12x² − 1.
-
f′(1) = 12 − 1 = 11.
-
- 4
-
השינוי בערך הפונקציה: f(3) − f(1) = 9 − 1 = 8.
-
השינוי ב־x הוא 2, ולכן הקצב הממוצע 8 : 2 = 4.
-
- 3
-
f′(x) = 3x².
-
f′(−1) = 3 · 1 = 3.
-
- y = 2x
-
נקודת ההשקה: f(0) = 0, כלומר הראשית.
-
השיפוע: f′(x) = 2x + 2, ולכן f′(0) = 2.
-
משיק דרך הראשית עם שיפוע 2: y = 2x.
-
- −4
-
f′(x) = 2x − 6 = 0, ולכן x = 3. הנגזרת עוברת משלילית לחיובית: מינימום.
-
f(3) = 9 − 18 + 5 = −4.
-
- x < 2
-
f עולה היכן שהנגזרת חיובית.
-
−3x + 6 > 0, כלומר 3x < 6 ולכן x < 2.
-
- 0
-
לפי כלל המכפלה, ובגזירת (x − 3)² לפי כלל השרשרת: f′(x) = (x − 3)² + x · 2(x − 3).
-
מציבים x = 1: 4 + 1 · 2 · (−2) = 4 − 4 = 0.
-
- 6
-
f′(x) = 2(3x − 2) · 3.
-
מציבים x = 1: 2 · 1 · 3 = 6.
-
- יש ל־f מינימום ב־x = 1
-
משמאל ל־1 הנגזרת שלילית ו־f יורדת.
-
מימין ל־1 הנגזרת חיובית ו־f עולה.
-
ירידה ואחריה עלייה: מינימום ב־x = 1.
-
- צריך לבדוק שהנגזרת מחליפה סימן סביב x = 2
-
נגזרת שמתאפסת מסמנת רק נקודה חשודה.
-
קיצון יש רק אם הנגזרת מחליפה סימן סביב הנקודה. למשל ל־f(x) = (x − 2)³ הנגזרת מתאפסת ב־x = 2, והפונקציה עולה משני הצדדים.
-
- −4
-
f′(x) = 3x² − 6x = 3x(x − 2), ולכן נקודות חשודות ב־x = 0 וב־x = 2.
-
משמאל ל־0 הנגזרת חיובית, בין 0 ל־2 שלילית ומימין ל־2 חיובית.
-
ב־x = 0 מקסימום מקומי (f(0) = 0), וב־x = 2 מינימום מקומי.
-
f(2) = 8 − 12 = −4.
-
- 108
-
אם הקודקוד הימני העליון (x, 27 − x²), השטח S(x) = 2x(27 − x²) = 54x − 2x³.
-
S′(x) = 54 − 6x² = 0, ולכן x² = 9 ו־x = 3 (בתחום x > 0).
-
הנגזרת עוברת מחיובית לשלילית ב־x = 3, ולכן זה מקסימום.
-
S(3) = 6 · 18 = 108.
-
