תחביר | שיעור ו־13 שאלות | ערבית לבגרות, כיתה י״א

תרגום: העבודה המשותפת מועילה (אכן...). התופעה: إنّ ואחיותיה. اسم إنّ (العملَ) במצב نصب, وخبر إنّ (مفيدٌ) במצב رفع. התואר المشتركَ מתאים לשם במצב نصب.

תרגום: הספרייה הייתה סגורה. התופעה: كان ואחיותיה. اسم كان (المكتبةُ) במצב رفع, وخبر كان (مغلقةً) במצב نصب. זה ההפך מ־إنّ.

תרגום: הספרייה שנפתחה יפה. התופעה: שם זיקה (اسم موصول): التي, נקבה יחידה, מתאים ל־المكتبة המיודעת. כששם העצם אינו מיודע לא משתמשים בשם זיקה.

תרגום: המתנדבים עבדו בבניין. התופעה: רבים זכר שלמים (جمع مذكّر سالم) במצב رفع, מסומן ב־ـون. כאן הוא נושא (فاعل).

תרגום: ראיתי את המתנדבים בספרייה. התופעה: רבים זכר שלמים במצב نصب, מסומן ב־ـين. כאן הוא מושא (مفعول به). השוו לשאלה הקודמת: אותה מילה, סיומת אחרת לפי התפקיד.

תרגום: העירייה לא מצאה תקציב. התופעה: لم + עתיד מקוצר (مضارع مجزوم) = שלילת עבר. تجدْ במצב جزم; הכסרה (تجدِ) נוספה רק כדי לחבר אותה למילה הבאה البلديّة, המתחילה באל״ף חיבור.

لا مكتبةَ في الحيّ. אחרי لا النافية للجنس השם מקדים, מאבד את התנוין ומקבל פתחה אחת (مبنيّ على الفتح): مكتبةَ. המשמעות: אין שום ספרייה בשכונה. שימו לב: השם עובר לתחילת המשפט, ואחריו שבר המשפט.

لا طالبَ في الصفّ. המילה هناك נעלמת, והשם בא מיד אחרי لا בפתחה אחת בלי תנוין. טעות נפוצה: «لا طالبٌ» עם תנוין; זו אינה لا النافية للجنس.

الكِتابُ الجَديدُ على الطّاوِلةِ. כשמוסיפים ال נעלם התנוין: ـٌ הופך ל־ـُ. התואר מקבל ال גם הוא כי הוא מתאים לשם ביידוע. ك ו־ج הן אותיות ירחיות, ולכן ה־ل נהגית ואין שדה.

المُتَطَوِّعُ النَّشيطُ. ن היא אות שמשית: ה־ل אינה נהגית והאות ن מקבלת שדה (النَّشيط). م ירחית, ולכן المُتَطَوِّع בלי שדה. התנוין מתחלף ב־ضمّة אחת.

إنّ الطالبَ مجتهدٌ. המבתדא הופך ל־اسم إنّ ועובר ל־نصب (ـَ); הנשוא נשאר ב־رفع.

إنّ المتطوّعين سعداءُ. רבים זכר שלמים ב־نصب: ـون ← ـين. הנשוא سعداءُ נשאר ב־رفع (וזו מילה שאינה מקבלת תנוין, ممنوع من الصرف).

إنّهم متعبون. כינוי גוף נפרד (هم) אינו יכול לבוא אחרי إنّ, ולכן הופך לכינוי מחובר: إنّ + هم = إنّهم. הנשוא נשאר ב־رفع: متعبون.