חשבון דיפרנציאלי של פולינום | מבחן מצטבר | 8 שאלות | כיתה י׳, 4 יחידות
מתמטיקה | כיתה י | חשבון דיפרנציאלי של פולינום | תשפ״ז
מבחן מצטבר בחשבון דיפרנציאלי של פולינום לכיתה י׳, 4 יחידות: 8 שאלות שכל אחת משלבת שני תחומים לפחות, 30 דקות.
מטרות הלמידה
- להבין את הנגזרת כקצב שינוי וכשיפוע המשיק, ולגזור פולינום
- למצוא משוואת משיק ולחקור פולינום: תחומי עלייה וירידה ונקודות קיצון
- לקרוא מגרף הנגזרת את התנהגות הפונקציה, ולנמק
- לגזור מכפלה והרכבה של פולינומים
- לפתור בעיות קיצון בהקשר גאומטרי וגרפי
הנחיות
8 שאלות. שאלות 1 עד 4: 12 נקודות לכל שאלה. שאלות 5 עד 8: 13 נקודות לכל שאלה. סך הכול 100 נקודות. זמן: 30 דקות. ענו על כל השאלות, ובסוף לחצו על בדיקת התשובות.
תרגול
נתונה הפונקציה f(x) = x³ − 12x + 1. באילו נקודות המשיק לגרף אופקי?
- בנקודות שבהן x = 2 ו־x = −2
- רק בנקודה שבה x = 2
- בנקודה שבה x = 0
- בנקודות שבהן x = 4 ו־x = −4
נתונה הפונקציה f(x) = (x − 1)²(x + 2). מהו ערך המקסימום המקומי שלה?
נתונה הפונקציה f(x) = (x − 1)³. מהי משוואת המשיק לגרף בנקודה שבה x = 2?
- y = 3x − 2
- y = x − 1
- y = 3x − 5
- y = 3x + 1
הגרף של f′ הוא ישר עולה שחותך את ציר x בנקודה שבה x = 4. מה נכון לגבי f?
- יש ל־f מקסימום ב־x = 4
- יש ל־f מינימום ב־x = 4
- f עולה בכל התחום
- f(4) = 0
נתונה הפונקציה f(x) = x²(x − 6). באיזה תחום היא יורדת?
- x < 0
- x > 4
- 0 < x < 6
- 0 < x < 4
מלבן שקודקוד אחד שלו בראשית ושתי צלעות שלו על הצירים, והקודקוד שמול הראשית על הגרף y = 12 − x² ברביע הראשון. מהו השטח הגדול ביותר של המלבן?
נתון f′(x) = x²(x − 3). מה נכון לגבי f?
- יש ל־f מקסימום ב־x = 0 ומינימום ב־x = 3
- יש ל־f מינימום ב־x = 3 בלבד, וב־x = 0 אין קיצון
- יש ל־f מינימום ב־x = 0 וב־x = 3
- אין ל־f נקודות קיצון
נתונה הפונקציה f(x) = x³ − 3x. המשיק לגרף בנקודה שבה x = 2 חותך את ציר y. מהו שיעור ה־y של נקודת החיתוך?
תשובות לתרגול
- בנקודות שבהן x = 2 ו־x = −2
-
משיק אופקי: f′(x) = 0.
-
f′(x) = 3x² − 12 = 0, כלומר x² = 4, ולכן x = 2 או x = −2.
-
- 4
-
לפי כלל המכפלה: f′(x) = 2(x − 1)(x + 2) + (x − 1)² = (x − 1)(3x + 3) = 3(x − 1)(x + 1).
-
משמאל ל־−1 הנגזרת חיובית ובין −1 ל־1 שלילית: מקסימום ב־x = −1.
-
f(−1) = 4 · 1 = 4.
-
- y = 3x − 5
-
נקודת ההשקה: f(2) = 1, כלומר (2, 1).
-
f′(x) = 3(x − 1)², ולכן f′(2) = 3.
-
y − 1 = 3(x − 2), ולכן y = 3x − 5.
-
- יש ל־f מינימום ב־x = 4
-
ישר עולה שחותך את ציר x ב־4: משמאל ל־4 הוא מתחת לציר, ומימין מעליו.
-
לכן f יורדת עד 4 ועולה אחריו: מינימום ב־x = 4.
-
- 0 < x < 4
-
f(x) = x³ − 6x², ולכן f′(x) = 3x² − 12x = 3x(x − 4).
-
הנגזרת שלילית בין השורשים 0 ו־4.
-
לכן f יורדת בתחום 0 < x < 4.
-
- 16
-
אם הקודקוד (x, 12 − x²), השטח S(x) = x(12 − x²) = 12x − x³.
-
S′(x) = 12 − 3x² = 0, ולכן x = 2 (בתחום x > 0). הנגזרת עוברת מחיובית לשלילית: מקסימום.
-
S(2) = 2 · 8 = 16.
-
- יש ל־f מינימום ב־x = 3 בלבד, וב־x = 0 אין קיצון
-
הנגזרת מתאפסת ב־x = 0 וב־x = 3.
-
x² אינו שלילי, ולכן הסימן של f′ הוא הסימן של x − 3: שלילי לכל x < 3 (חוץ מ־0) וחיובי לכל x > 3.
-
ב־x = 0 אין שינוי סימן, ולכן אין קיצון. ב־x = 3 הנגזרת עוברת משלילית לחיובית: מינימום.
-
- −16
-
נקודת ההשקה: f(2) = 8 − 6 = 2, כלומר (2, 2).
-
f′(x) = 3x² − 3, ולכן השיפוע f′(2) = 9.
-
y − 2 = 9(x − 2), ולכן y = 9x − 16.
-
על ציר y מתקיים x = 0, ולכן y = −16.
-
